קבלו הצצה לעולם הקייצי של האופנוענים

כל כך חם מתחת לקסדה, למעיל, לכפפות ולנעליים הסגורות. גם אי אפשר לשתות באמצע הרכיבה, ובטח שלא לשמוע מוזיקה שקצת תסיט את המחשבות הלוהטות. עדיין לא הבנתם את התחושה? פשוט תדמיינו את מה שעובר על שווארמה שמסתובבת על המתקן, ולפתע הוא נעצר. ואז מה קורה לשווארמה? היא נשרפת, וזו התחושה של הרוכב ביום שבו הטמפרטורות נחשבות לבלתי אפשריות

 
שמש, ים, שמיים כחולים, ארטיק קרח, סנדלים, בריכה...מה מזכירות לכם כל המילים האלו? קיץ כמובן. אז זהו, שלאופנוענים יש עוד כמה מילים להוסיף: זיעה, חום, קסדה, מעיל, כפפות, נעליים, חום, סאונה, פן (fan not fun), חום כבר אמרתי?

קיץ, סרט לא טוב לאופנוענים
מי שלא יודע מה זה לרכוב בקיץ לא מבין מה זו הקרבה. הרי רובנו מפעילים את המזגן בשנייה שאנחנו נכנסים לרכב, ויש כאלה (כמוני, הסובלים מחום) שלא מבינים איך לא חיברו עדיין את השלט של האזעקה למזגן (אולי עליתי פה על סטארט- אפ) - כך נוכל לחסוך כמה שניות של כניסה לרכב בטמפרטורה של מדבר, ביום מאוד חם באמצע הצהריים ללא פיסת צל.

המפונקים שבינינו אפילו יכינו לעצמם איזה כוס אייס קפה טובה עם קרח, יקחו איזה אפרסק לדרך ויחליפו תחנות ברדיו רק כדי לשמוע שירים של קיץ, יחשבו על השיזוף של סוף השבוע
וידמיינו את עצמם רוקדים לצלילי אה-גה-דו-דו-דו באיזה קלאב מד.

האופנוענים, לעומת זאת, חיים בסרט אחר לגמרי. סרט כזה אף אחד לא יחפש ברשת כדי להוריד, פשוט כי זה סרט די לא טוב. זה מתחיל מזה שרק מהמחשבה על לבישת כל הציוד הזה (עליו אסור לוותר) הזיעה כבר נותנת סימנים של "חכה חביבי, עוד לא התחלתי אפילו", ואז אתה עושה משהו שהוא בניגוד הפוך לכל הגיון בריא בימים חמים אלה - אתה מוסיף עוד פרטי לבוש ...מעיל, כפפות, גרביים, נעליים (מגפיים) - וזה לא שקר לנו (ותודה לכל השואלים אותי את השאלה המיותרת הזו, שלא לומר מעצבנת, כל בוקר במעלית , אתם הרי רואים שאני מזיע את עצמי למוות, אז איך יכול להיות שקר לי?!).

מה מסתתר מתחת לקסדה? חמאם טורקי קטן
למעשה אין ברירה, גם בחום אסור לוותר על לבוש המגן שלנו. בשום יום ובשום מצב
לא נעים לפגוש את האספלט, ולא משנה באיזו מהירות מדובר. קל וחומר בקיץ - לא רק שזה כואב, זה גם לוהט. לא נעים ולא לעניין. וזה עוד לא הכל – אנחנו, הרוכבים, נאלצים לחבוש את הקסדה. אני לא ממליץ לשונאי לחוות את החוויה הלא נעימה הזו. הקסדה, על כל פתחי האוורור שלה, אוגרת חום (לדעתי אפילו יוצרת משלה קצת) בצורה מצוינת. הזיעה לא ממש מתאדה לה לשום מקום (אין לה לאן כל כך), ובקיצור - אתם מרגישים שפתחתם חמאם טורקי קטן (כן, כן, אני יודע, לא פוליטיקלי קורקט) ממש על הראש שלכם.
 
אז התלבשנו, חבשנו, התנענו והתחלנו בתנועה. המנוע פולט את החום שלו נחשו לאן -לרגליים שלנו. הרוח, שכולם חושבים שהיא מצננת בצורה כלשהי, היא רוח חמה. תחשבו על הפן הגדול שהיה פעם במספרות... ככה מרגישים. וכמה שאתם מתפללים שלא יהיה אדום ברמזור הבא, זה כלום לעומת איך שהאופנוענים מתפללים, רק שלא נצטרך להתבשל בחום בעמידה.

תחשבו על זה ככה - איך מרגישה שווארמה? חם לה מאוד, אבל לפחות היא מסתובבת ככה שלא חם לה כל הזמן באותו מקום. כשעומדים ברמזור - זה כמו שהמתקן של השווארמה נעצר. אתם יודעים מה קורה לשווארמה במקרה הזה? היא נשרפת...

זיכרו - עדיף קצת לסבול כדי לא לסבול יותר בהמשך
אז מה? תגידו משוגעים, תגידו שאתם לא מבינים למה אנחנו עושים את זה לעצמנו,
תפתחו לנו חלון ברמזור רק כדי שנרגיש כמה קריר ונעים לכם, ותחייכו מתחת לשפם.
אנחנו לא מוותרים. בשבילנו זו לא הקרבה, אלא דרך חיים.

בדיוק כמו בחורף קשה, גם בקיץ לוהט הנשמה שלנו (הלב והנפש) קוראת לנו לרכוב.

אז לסיכום, צרור עצות קצר:

• לא לוותר על ציוד רכיבה - יש ציוד ייעודי לקיץ (מעילי רשת, כפפות מאווררות), ויש גם קסדות פתוחות (אני לא ממליץ עליהן למרות שבהחלט מבין את ההנאה שבדבר). אותו דבר לגבי נעליים, ולא, אני לא מתכוון לנעלי אצבע/קרוקס כי זה בערך כמו "לנעול" שקית ניילון במקרה של, חס וחלילה, תאונה. (אפילו נפילה פשוטה לצורך העניין). זה מיותר וחבל - תסבלו קצת יותר כדי שלא תסבלו הרבה יותר.
• לשתות - זה נכון בכל מצב בקיץ. אופנוענים לא יכולים תוך כדי רכיבה לשתות (יש ציוד ייעודי אבל לא נפוץ) ולכן כדאי לשתות לפני רכיבה ארוכה.
• היו מודעים לכך שיש ציוד מצנן לקיץ (בנדנות ואפילו "חולצה" מתחת למעיל) ששומר על קרירות נעימה.
• לרכוב, כמו תמיד, בזהירות תוך הקפדה על חוקי התנועה, כבוד לשאר המשתמשים בדרך ושמירה על עצמכם. כדאי.

הכותב הוא חובב מושבע של אופנועים